לחוות את צפון איטליה דרך הצילום - היום הרביעי-שישי

Passo sella dolomiti

לאחר סיום ה-Via ferrata אמרנו שלום לאזור האגמים והתחלנו לטפס צפונה לכיוון הרי הדולומיטים. נסיעה קצרה על כביש מהיר ופנינו לעלות אל ההרים. ההרים גבוהים הרבה יותר ותלולים הרבה יותר - מה שנקרא "נוף אלפיני". גם סגנון הבניה אינו דומה כלל וכלל למה שראינו עד עכשיו. אם באזור האגמים הבניה התאפיינה בסגנון ים תיכוני: וילות מביטון ואבן, בניה צפופה על מדרונות וכבישים צרים. בדולומיטים הכל נראה כמו יותר כמו בגרמניה ושוויץ: הבתים מעץ, כנסיות גוטיות, נקי ומוקפד הרבה יותר והצוקים המושלגים מסביב משלמים את האווירה.

האזור אליו הגענו נקרא Val gardena, מדובר באזור שבשיא החורף הוא מן אתר סקי ענקי. בכל עיירה ישנם עשרות רכבלים שעולים אל המדרונות השונים ומסעדות, פאבים ובתי קפה המאכלסים את הגולשים. אנחנו הגענו כשבועיים לאחר סוף עונת הסקי וברוב העיירות שנכנסנו הייתה תחושה שאנחנו נמצאים בסט שנבנה לצילומי סרט אך הצילומים עדיין לא החלו. בקתות הסקי ומקומות הבילוי ריקים. אין תאורה בחלונות ומעט השאנשים שנמצאים ברחובות כנראה מתחזקים את האתרים עד החורף הבא.

Boutique & Fashion Hotel Maciaconi - Santa Cristina

Santa Cristina

אם אתה נמצא בהרים אז כמובן המקום הכי טובב להתרשם מהנופים האדירים הוא מהמעברים/פסים או כפי שומרים באיטלקית Passo. הנסיעה לכיוון הPasso תלולה לאין שיעור מהעליות הכי תלולות בארץ וקצב הנסיעה איטי במיוחד. היו רגעים שה Waze הודיע שלוקח 20 דק' לעבור 8 ק"מ (ולא בגלל הפקקים). הPasso הקרוב ביותר לעיירה שהתמקמנו בה (Santa Cristina) נקרא Passo Sella ועצירה בשיא הגובה היא חובה. פשוט לנשום את האוויר הצח ולהתבונן ביופי הטבע המרשים מהסוג שאנחנו לא רגילים בישראל.

Passo sella נסיעה לכיוון

Passo sella

המשכנו לכיוון Passo Fedaia ומצאנו בו את הרכבל האחרון שעדיין עובד. מדרונות ההר מרמולדה (ההר הגבוהה באזור) עדיין מלאים בשלג והגולשים מנצלים את השבועות האחרונים עד שיאפסנו את ציוד הסקי. הרכבל הוא רכבל פשוט: שני אנשים נכנסים בעמידה למין כלוב מתכתי שלוקח אותך כמעט לפסגת ההר. מתחתינו גולשים בכמה סוגי מסלולים ונראה שמבחינתם זה בילוי משפחתי לכל דבר.

בראש הרכבל נמצא בר חנוק (חייבים להוריד נעליים לפני הכניסה) שהגולשים נחים בו לפני הירידה התלולה. לאחר שיממון מוחלט בכל האזור היה מרענן לראות פעילות.

Passo Fedaia הנהר הקפוא

Passo Fedaia אגם קפוא

Passo Fedaia - Marmolada mountain

ירדנו מהרכבל ונסענו לעוד "אתר סקי" בשם Canazei שבו אחרי חיפוש ממושך אחרי מסעדה פתוחה מצאנו פיציריה שבה אכלנו להפתעתינו את הפיצה הכי טעימה בכל הטיול. כל יושבי ועובדי המסעדה היו מקומיים כי כאמור עונת התיירות נגמרה. גם הטיול בשעות הערביים בעיירה Ortisei התגלה כסיבוב בעיירת רפאים. כאנקדוטה נספר שמצאנו רשימה של כ40 מסעדות שקיימות במקום ומתוכם רק 3 פעילות שנה שלמה השאר עובדים בחורף או בקיץ בלבד.

Ortisei

את שני הלילות בדולומיטים בילינו במלון ספא Boutique & Fashion Hotel Maciaconi שלו שני יתרונות מרכזיים:

1. ספא הממוקם על גג המלון ובו בריכה מחוממת (הכי כיף כשמסביב שלג), ג'קוזי וסאונה להתייבש בה.

2. מסעדה מעולה ומלאה בנופשים בכל האזור.

בבוקר למחרת התחלנו לרדת מהדולומיטים לכיוון דרום. בדרך עברנו ב- Passo Pordoi המושלג והקר במיוחד.

Passo Pordoi

ירידה מהדולומיטים לכיוון בלונו

Passo Campo Longo עצירה למנוחה ב

הנוף שוב התחיל להשתנות חזרנו דרך כרי דשא ירוקים וירדנו חזרה ל"איטליה". המלון הבא שלנו היה Nogherazza בפרבר קטן של בירת המחוז Belluno. אזור כפרי קלאסי עם חוות סוסים, מדשאות גולף ויערות מסביב. לאחר ניסיון לא מוצלח למצוא חוות סוסים פתוחה החלטנו להסתובב בעיר העתיקה של בלונו. סיבוב שהמשכנו גם בלילה על מנת לאכול. לא מדובר בעיר מיוחדת אנחנו מניחים שיש עוד אלפי ערים כאלה באירופה. היה מצחיק לגלות במסעדה שישבנו בה שאת תפריט היחידי שהיה להם באנגלית הם נאלצו לקחת מזוג ישראלי אחר שישב במסעדה אשר אליו הפגנו התעלמות הדדית :)